שאלות נפוצות בפיתוח בר קיימא

מהי קיימות SUSTAINABILITY?
ההגדרה המקובלת של קיימות היא פעילות שאינה מזיקה לסיפוק צורכי ההווה של האנושות, ואינה מהווה סיכון ליכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם שלהם. מתוך המונח קיימות נגזר המונח “פיתוח בר קיימא”.  

מהו פיתוח בר קיימא   Sustainable development?
“פיתוח בר קיימא הוא פיתוח המספק את צורכי ההווה ללא סיכון של יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם שלהם” (דו”ח ברונטלנד, 1987, האומות המאוחדות). 

למה צריך קיימות?
כבר יותר משישים שנה אנחנו מזהים בחברה האנושית סימנים שיכולים להיות חלק מהצופן להתמוטטות החברה האנושית. הפעילות של החברה האנושית מאז המהפכה התעשייתית פוגעת (פגיעה שבחלקה כבר היא בלתי הפיכה) במרחב המחייה של האדם, בבעלי החיים וצמחים על פני כדור הארץ. מדענים רבים סבורים כי רוב הסימנים המדאיגים לכך הם תוצאות של פעילות אנושית המשפיעה על המערכת האקולוגית. דוגמה נפוצה לכך, היא התחממות כדור הארץ שנובעת מפליטת גזי חממה, מעשי ידי האדם. פליטת מזהמים או חוסר טיפול בפסולת מזוהמת שמשנים את פני הסביבה והאקלים, ואלה בתורם גורמים לאסונות ותחלואה, פגיעה בחברה האנושית, בכלכלה וביכולת המדינות לדאוג לצורכי האזרחים. קישור

 מהי חשיבות פיתוח בר קיימא להצלת כדור הארץ? 
“פיתוח בר-קיימה הוא אחד המושגים החשובים ביותר במאה ה-21. הוא צופן בחובו את התמודדותה של האנושות עם אתגרי המאה ה-21:

• שימור כדור הארץ על החיים שבו;
• חלוקה צודקת של משאבי הטבע;
• מלחמה בעוני ובבערות.

פיתוח בר-קיימה הוא תפיסת עולם. בבסיסה מונחת ההכרה, כי המערכות האקולוגיות על פני כדור הארץ מספקות שירותים חיוניים לקיומה של האנושות ולרווחתה; פגיעה בהן תביא להידרדרות חברתית, כלכלית ומדינית.
פיתוח בר-קיימה מנסה לגשר בין תפיסות הפיתוח הכלכלי המסורתיות לבין הגנה על הסביבה, לשלב בין צורכי האדם והחברה לבין צורכי הסביבה ולתמוך בתהליכי בנייה של שניהם. תפיסה זו שואפת להגדיל את הצדק החלוקתי, להקטין את העוני והבערות ובמקביל גם לטפח את המגוון הביולוגי ואת המערכות האקולוגיות.
פיתוח בר-קיימה עוסק לא רק בסוגיות סביבתיות; נהפוך הוא. תפיסה זו, כפי שבאה לידי ביטוי במסמכי האו”ם, קושרת בין שלושה עמודים תומכים, תלויים זה בזה וחשובים במידה שווה – פיתוח כלכלי, פיתוח חברתי והגנת הסביבה. המצוטט כאן הוא במקור.

מה מצב ההכחשה של הפגיעה של החברה האנושית בסביבה?
הניסיון של מדענים בתחומי ידע שונים לתאר את הסיכונים לבית הגידול של האדם והניסיון למניעת הנזקים לו הנובעים מפליטת מזהמים וטיפול לקוי בפסולת מזוהמת, נתקל תקופה ארוכה באופזיציה, של ממשלים שונים, של מעט מדענים ושל אנשי עסקים. בשנים האחרונות מכחישי ההתחממות הגלובאלית זכו לתמיכת הנשיא טרמפ. הניסיון להביא למודעות של החברה האנושית את הסיכונים לקיומה נתקלת בספקנות לא מעטה. למרות זאת, נושאי זיהום האוויר, המים והאדמה, זכו להתייחסות ולשינוי התנהגות במדינות רבות כאשר מקורות אלה נפגעו באופן לוקאלי. מעבר לכך, היום גדל מספר העסקים המחוייבים לקיימות כדרך חיים. עקב התוצאות ההרסניות של זיהום מרחב המחייה נגרם נזק לבריאות וחלק ממקורות הקיום הזדהמו לתקופות ארוכות. מתוך מודעות והבנה לנזקים של פגיעה באיכות הסביבה חוקקו חוקים שנועדו לשמור על ערכים כגון אוויר נקי, מים נקיים ואדמה נקייה. עם זאת התגובה היא עדין חלקית ואינה אפקטיבית. 

 איך מדינות בכפר הגלובאלי מתמודדות עם האתגר של פיתוח בר קיימא?
אחת מהצמתים החשובים שבהן מנהיגי הכפר הגלובאלי איחדו כוחות למאבק משותף מסיכוני ההתחממות הגלובאלית, דרך ההגבלה על פליטה של גזי חממה היה בוועידת פריז. מתוך ההבנה שמשאב האקלים הוא משאב משותף לכל החיים בכפר הגלובאלי, ובכדי להתמודד עם בעיית התחממות כדור הארץ הוסכם על ידי נציגי 195 מדינות בוועידת האקלים בפריז בדצמבר 2015 על חתירה לעולם שבו יש איזון בין צרכי האדם לטבע ולסביבה: זה יושג על ידי מעבר לאנרגיות מתחדשות וצמצום התלות בנפט, פחם וגז טבעי. 187 מדינות התחייבו להפחית את פליטת גזי החממה.

אחד התוצרים המיידים של וועידת פריז היה שינויים ועידכונים בחקיקה ורגולציה וייצירת משפט המגדיר מחדש את הסיכונים והסנקציות שלצידן במדינות שונות לארגונים המזהמים. מהלך זה היה חוצה גבולות מדינות. 

איך החברה האזרחית החלה להתמודד עם האתגר של פיתוח בר קיימא?
לא רק מדינות פיתחו מדיניות ציבורית בנושא הסביבה, אלא גם נעשתה פעולה נרחבת במגזר הפרטי-העסקי ובמגזר השלישי קמו עמותות רבות ששמו להן למטרה לבקר ולהתריע על הסיכונים בפעילות המזהמת את מרחב המחייה, ולפעמים אף נקטו במחאה ופעלו לעצור פעילות מסוג זה (GREEN PEACE)

כבר כמה עשרות שנים ארגונים מהמגזר השלישי עוסקים בפיתוח אמות מידה להגדיר את מאיפייני הדיווח והמדידה של פליטת מזהמים והטיפול בהם, ושמירה על זכויות אדם. הם פיתחו שיטות שונות להגדרת יעדים של פיתוח בר קיימא, ומדידת ההשפעה של הפרט ושל תאגידים עסקיים על הסביבה (GRI, GLOBAL COMPACT). חברות ייעוץ לעסקים עושות שימוש באמות מידה אלו המאפשרים לארגונים לפתח אסטרטגיה המקדמת את פיתוח בר קיימא לצד הדווח על השפעתם על זכויות אדם ועל הסביבה.

איך עסקים משנים את פעילותם כדי לתמוך בפיתוח בר קיימא?
ארגונים עסקיים ושאינם עסקיים שאימצו פעילות שתואמת אחריות חברתית וקיימות, פעילות המתמודדת עם פיתוח בר קיימא נמדדת על פי אמות מידה במכשירי דיווח מהסוג של  GRI  GLOBAL COMPACT ואחרים.

מה נעשה בתחום המחקר והפצת הידע בנושא פיתוח בר קיימא?
המחקר והלמידה בנושא פיתוח בר קיימא הוא אינטרדיספלינארי, והוא נלמד לא רק בחוגים ללימודי גאוגרפיה ובמדעי הטבע אלא גם בקורסים בכלכלה ובבתי ספר ללימודי משפטים, ולימודי עסקים. בתחום הגאוגרפיה נלמדות ההשפעות על בית הגידול באתרים שונים על פני הפלנטה, בבתי הספר למשפטים, נלמדים חוקים מקומיים וחקיקה בינלאומית לרבות הסכמים בינלאומיים בנושאי קיימות.  ובבתי הספר למינהל עסקים נלמדים תחומים כמו ניהול סיכונים צד בצד עם נושאים כמו השילוב בין האסטרגיה של ארגונים והיתרון התחרותי שלהם בהשקעה בפיתוח בר קיימא.

במחקר המדעי, קיימות הוא אחד מהנושאים החמים כבר למעלה מ 20 שנה. אלפי מאמרים מתפרסמים בנושאים אלה הן בעיתונות היומית והן בזורנאלים מקצועיים. לדוגמה בנושאי אתיקה וקיימות, אחריות חברתית וקיימות, יתרון תחרותי ואסטרטגיה, וערך משותף בניהול מחזיקי העניין של הארגון