אחריות תאגידית לארגונים ועסקים

אחריות תאגידית היא גישה ניהולית המחייבת את הארגון בנוסף לציות לדרישות החוק והרגולציה לכלול גם את האינטרסים של הסביבה והקהילה בפעילותו. לגישה זו יתרונות רבים, שכן היא מאפשרת מצד אחד מפגש הזדמנויות עם אתגרים התורמים ליצירת חדשנות בארגון, ולפניה לקהלים חדשים, ומצד שני, היא מאפשרת ניהול סיכונים מושכל של ארגון הצופה פני עתיד.  

לגישה זו מבקרים רבים, אחת מהביקורות המרכזיות על גישה ניהולית זו היא שארגון המחוייב באחריות תאגידית פוגע ברווחי בעלי המניות של התאגיד, שכן אחריות תאגידית מחייבת את הארגון לכלול בפעילותו עלויות שאינו מחוייב בהם, אלה העלויות בהוצאה על פעילות התומכת באיכות הסביבה או בקהילה או בכל פעילות שהיא מחוץ לפעילות העיסקית של הארגון.  שהרי תפקיד מנהלי הארגון הוא להעלות את ערך התאגיד.  לדעת המבקרים, אחריות תאגידית כרוכה בהוצאות שאינן מקדמות את האינטרס העסקי של הארגון. מנהלי הארגון שמחוייב לאחריות תאגידית פועלים, בתחומים שאינם בהתמחותם, ומעבר לסמכויות שיש להם – ולכן, הם פוגעים באינטרסים של בעלי המניות.  שהרי העלויות לקידום האינטרסים של הסביבה או הקהילה-יבואו על חשבון ההחזר על ההשקעה של בעלי המניות והעלאת ערך התאגיד, ומכאן פגיעה ברווחי בעלי המניות. 

המצדדים באחריות תאגידית, טוענים שהתאגיד אינו מחוייב אך ורק לאינטרסים של בעלי המניות, אלא גם לאינטרסים של מחזיקי עניין אחרים, דוגמת, העובדים, הלקוחות, נותני האשראי, הקהילה בה הוא פועל, והסביבה.  לפי גישה זו, התאגיד בבחירותיו האסטרטגיות ובפעילותו נדרש לאזן בין ההחזר על ההשקעה של בעלי המניות לבין האינטרסים של מחזיקי העניין האחרים של התאגיד. מעבר לכך, גישה ניהולית של אחריות תאגידית, מוכיחה את עצמה במקרים רבים כגישה המבטיחה החזר על השקעה בטוחה לטווח רחוק. מכאן, לפי גישה ניהולית זאת, מדובר על השקעה באינטרסים של התאגיד ולא על הוצאה מיותרת. 

בניהול אחריות תאגידית נדרש הארגון לבנות אסטרטגייה בה מנהליו יוצרים ערך משותף בין האינטרסים העסקיים/כלכליים של הארגון לבין האינטרסים של מחזיקי העניין השונים בחברה ובסביבה. יצירת ערך מושתף בין התאגיד לבין מחזיקי העניין תאפשר לתאגיד ניהול מוצלח של ייצור המוצר או מתן השירות בפעילותו. בניהול אחריות תאגידית, נדרשת בחירה אסטרטגית של התאגיד בהתמקדות בסוגיות המהותיות לפעילותו, שנבחרות בדיאלוג עם מחזיקי העניין שלו.  התמקדות בסוגיות מהותיות של התאגיד ובפעילות המונחת ערך משותף הם מהאתגרים הגדולים של הארגון החפץ ביתרון תחרותי ובבידול עסקי.

היתרונות של אחריות תאגידית כגישה ניהולית הם בפיתוח אסטרטגיה הצופה פני עתיד, המאפשרת לתאגיד לבחון את האתגרים לפעילותו בסביבה המשתנה תדיר. ערכי הארגון וזהותו, ואסטרטגיה המאפשרת את בחינת יחסי הגומלין שלו עם מחזיקי העניין שלו מאפשרת בקרה ופיקוח על הרלוונטיות של פעילותו להעלאת ערכו. אפילו אם יבחן התאגיד רק את ההיבטים של ניהול הסיכונים המושכל הנגזרים מאחריות תאגידית ביחסי הגומלין עם מחזיקי העניין הוא יצא נשכר.  

ארגון GRI (Global Reporting Initiative) יוזמת הדיווח הגלובאלי הוא ארגון ללא מטרת רווח שהוקם במטרה לפתח אוסף תקנים בינלאומי לדיווח כלכלי חברתי וסביבתי. 

דיווח לפי ה GRI משלים לדיווח הפיננסי המחייב של התאגיד.  דיווח לפי תקני GRI מגדיר רשימת תחומים מחייבים לדיווח ומאפשר עריכת השוואה בין תאגידים. התקן אומץ לכתיבת דוחות אחריות חברתית תאגידית.  

היתרון של הדיווח באמצעות תקני GRI הוא שעצם העבודה עם התקן מאפשרת חשיבה אסטרטגית רחבה שעשוייה לקדם את התאגיד. יוזמת הדיווח הגלובאלי רווחת בשווקים הכלכליים והפיננסים. היא מודולורית במבנה שלה ולכן מאפשרת עריכת עידכונים ושינויים לפי הצורך. רבות מהחברות הגדולות בשווקים הכלכליים והפיננסים בחרו לאמץ צורת דיווח זו. היא מאפשרת דיווח על אחריות תאגידית או מילוי דו”ח (Environmental, Social and Governance) ESG impact    תאגידים ומשקיעים קושרים את ערך התאגיד וניהול הסיכונים שלהם לשימוש בתקנים אלה.

בשל המבנה המודולורי של תקני ה-GRI מתאפשרת גמישות בדיווח והתאמתם לצרכי החברות, המשקיעים ומחזיקי הענין. בחירת התאגידים בישראל להצטרף ליוזמת הדיווח הגלובאלי תיטיב עם ניהול הסיכונים של התאגיד והעלאת ערכו. האסטרטגיה של תאגיד, ביצועיו ויכולתו ללמוד מטעויות ולשפר תוצאות נבחנים היום מבעד לזכוכית מגדלת משולשת, הצלחתו הכלכלית, והשפעתו החברתית והסביבתית. לכן השאלה היא לא האם לדווח לפי יוזמת הדיווח הגלובאלי (תקני ה GRI) אלא מתי מצטרפים לצורת דיווח זו.

למידע נוסף, חזור לעמוד הבית >>

אחריות תאגידית היא אסטרטגיה ארגונית המשלבת בין הניהול העיסקי לבין יעדים של ESG ממשל  Governance  יעדים חברתים Society וסביבתיים .Ecology. באמצעות הקוד לאחריות חברתית, הארגון מקיים תהליך של שיח ב”שיתוף מחזיקי עניין”, ומזהה וממפה אותם ואת האינטרסים של מחזיקי העניין, אלה הם המושפעים והמשפיעים על פעילותו. בין מחזיקי העניין של ארגון נמצא את הלקוחות, העובדים, בעלי המניות, הקהילה, הסביבה הספקים ואחרים. אסטרטגיה זו משלבת בין המטרות העיסקיות וקידום האינטרסים הארגוניים בשילוב עם האינטרסים של מחזיקי העניין שלו. ומכאן אחריות תאגידית תשפר את סיכויי הצלחת העסק שכן הוא יפעל בתאום עם האינטרסים של מחזיקי העניין בפיתוח המדיניות העסקית ובישומה.

“אחריות תאגידית (Corporate Social Responsibility)” כפי שהמונח מוגדר היום מבוססת על התפישה שמנהליו אחראים על השפעת מעשיו ותוצאות החלטותיו על כלל מחזיקי העניין של התאגיד מעבר לדרישות שמחייב החוק.

קבוצת מחזיקי העניין של התאגיד הם המושפעים ממעשיו והמשפיעים על מעשי התאגיד, לדוגמה, ספקים, בעלי מניות, דירקטורים, עובדים הקהילה.

 לקריאה בדיון מתקדם בשאלה זו

מטרת תהליך ‘שיתוף מחזיקי עניין’ היא פיתוח אסטרטגית WIN WIN  בין הארגון לבין מחזיקי העניין שלו. יישום המטרה יעשה באמצעות דיאלוג עם מחזיקי העניין של הארגון שנועד למפות את האינטרסים שלהם והסוגיות המהותיות שלהם ביחסי הגומלין עם הארגון מול האינטרסים והסוגיות המהותיות שיש לארגון בפעילותו. התהליך מתחיל בזיהוי ומיפוי מחזיקי העניין, ובמיפוי האינטרסים והסוגיות המהותיות בארגון ואצל מחזיקי העניין, מציאת ערך משותך עם מחזיקי העניין (Shared Value) וממשיך בפיתוח ויצירת מדיניות ארגונית המתחשבת בהם בשילוב ערך משותף, ודיאלוג בשקיפות והוגנות כלפי פנים הארגון וכלפי חוץ, בתקשורת עם מחזיקי העניין השונים תוך כדי יישום מדיניות הארגון. 

1.     תמריץ לצמיחה וחדשנות בארגון
2.     בידול תחרותי
3.     העצמת מוניטין
4.     נאמנות צרכנים
5.     שיפור ביצועי עובדים
6.     הארגון יהיה אטרקטיבי לעובדים איכותיים
7.     שיפור שביעות עובדים ושימורם
8.     כלי לניהול סיכונים

בישראל הדירוג של אחריות חברתית (אחריות חברתית של התאגיד) נעשה באמצעות “שאלון מעלה“. או באמצעות כלי הדיווח של GRI או גלובאל קומפאקט.

השאלון של דירוג מעלה מחולק לשמונה תחומים( ביחסי עבודה ובריאות. בגיוון והכלה. באחריות ברכש. בתרומה לקהילה. באיכות סביבה וקיימות. במעורבות חברתית של העובדים. באתיקה ארגונית. בממשל תאגידי ), ובו נבחנת האחריות של התאגיד בסוגיות מהותיות כלפי מחזיקי העניין השונים של הארגון.

הציבור וקהל הלקוחות של הארגון נוטים לתת אמון גדול יותר בארגונים שמחוייבים לאחריות תאגידית, שכן אלה מדווחים על השפעתם על מכלול מחזיקי העניין, וגם מסבירים כיצד ישפרו את פעילותם באופן שישפר את מעשיהם בתחומים המשפיעים על מחזיקי העניין שלהם.  אמון בארגון חשוב מאוד להצלחת פעילות של כל ארגון.