אחריות חברתית של עסקים
דר' אבשלום אדם©
האחריות החברתית של העסק, לטענתו של הכלכלן מילטון פרידמן, היא לעשות עסקים בהתאם למגבלות המוסר המקובל והחוק. בהתאם לכך, על מנהלי התאגיד מוטלת חובה אחת מרכזית והיא להגדיל את ערכו של התאגיד למען בעלי המניות. מושג זה של אחריות תאגידית (Corporate Responsibility CR) מנקודת מבט אסטרטגית יכול לבוא לידי ביטוי בפיתוח מוצרים או שירות ברי קיימא באמצעות יצירת ערך משותף עם מחזיקי העניין השונים. יצירת ערך משותף תתקיים עבור מחזיקי עניין השונים של התאגיד, הן ערכו של התאגיד יעלה עבור בעלי המניות והן תהיה יצירת ערך עבור מחזיקי העניין בחברה ובסביבה.
אחריות תאגידית בפיתוח בר-קיימא בסגרת מודל אסטרטגי ליצירת ערך משותף בין הפעילות העסקית לבין כלל מחזיקי העניין בחברה והסביבה תשפר את סיכויי ההצלחה של התאגיד. ב”יצירת ערך משותף” מתקיימת זהות בשילוב הערכים שבין מטרות וערכי התאגיד לבין הערכים החברתיים והסביבתיים שהוא יוצר. מעבר ליעדי הפעילות העסקית של הארגון הממוקדים בהגדלת הרווחים על ההשקעה ובכפוף לדרישות החוק, האסטרטגיה הזו משמשת למילוי צרכי התאגיד ומאפשרת לו לעמוד באתגרי החברה והסביבה. יצירת ערך משותף במודל העסקי, מאפשרת גילוי הזדמנויות חדשות וניהול סיכונים מושכל. תוצרי אימוץ האסטרטגיה הזו, הם גילוי הזדמנויות המובילות לחדשנות עסקית, והקטנת החשיפה לסיכונים חברתיים וסביבתיים יד ביד עם בידול עסקי, מיצוב עסקי, ויתרון תחרותי.
תוצרי אימוץ האסטרטגיה הזו, הם גילוי הזדמנויות המובילות לחדשנות עסקית, והקטנת החשיפה לסיכונים חברתיים וסביבתיים יד ביד עם בידול עסקי, מיצוב עסקי, ויתרון תחרותי.
המשמעות
המודל האסטרטגי לפיו תאגידים יוצרים ערך משותף עם מחזיקי העניין שלהם מחייב תשתית לפרוטוקול התנהגות מוסכם, קוד אתי ארגוני, הוא אותו הפרוטוקול. הקוד מגדיר את הערכים וכללי ההתנהגות המחייבים לבחירת ההתנהגות הראוייה עבור כלל מחזיקי העניין. מעצם קיומו והוראותו לכלל מחזיקי העניין, הוא מקטין את העמימות באשר להתנהגות ראוייה ושאינה ראוייה ומשמש ככלי ניהולי בקבלת החלטות. להלן דוגמאות רבות לכך. בין הערכים וכללי ההתנהגות בקודים אתיים עסקיים רבים נמצא ערך של שמירת כבוד האדם.
עבור העובדים-ביטוי לערך זה יכול להיות במדיניות של “גיוון והכלה (diversity and inclusion)”. חברי הארגון נבחנים בהתאם ליכולתיהם היחודיות ובאופן המכבד את הרקע או המגדר אליו הם שייכים. גיוון והכלה מאפשרים לעובדים סביבה בטוחה המאפשרת פיתוח וחדשנות בארגון.
ביטוי אחר לערך זה, יכול להיות בבחינת שרשרת הספקה. כל הנמצאים בשרשרת הספקה מחוייבים לפעול באופן הוגן עם העובדים והסביבה בה הם מייצרים את המוצרים בשרשרת ההספקה.
ערכי סביבה: שמירה על הסביבה-ביצירת ערך משותף שבו התאגיד מתחייב שלא יזיק לסביבה (לא יפלוט מזהמים לאוויר, מים או הקרקע מעבר לדרישות החוק) ואולי אף יסייע לשמור על הסביבה אם ניזוקה (בנושא של מים מזוהמים, שיתוף ביידע וטכנולוגיה בתחום טיהור מים).
ערכי שיתוף יידע והעצמה עם מחזיקי עניין בקהילה -ייצירת ערך משותף בפיתוח משאבים שיאפשרו לקהילה יציבות מקצועית, חוסן תזונתי, מיומנויות פיננסיות. מספר תאגידים הקימו מערכות חינוך להכשרה פיננסית או טכנולוגית. בכך הם סייעו ליחידים ולקבוצות באוכלסייה לקבל הכשרה והזדמנות להתפתח (מיומנויות פיננסיות ללקוחות בנקים לדוגמה, בניהול תקציב הבית) או לחסרי השכלה טכנולגית הכשרה לעבודה בתאגיד בו נדרשות מיומנויות טכנולוגיות הרלוונטיות לו.
מדידת אחריות חברתית של עסקים
יש מספר שיטות למדידת אחריות חברתית תאגידית וקיימים פרוטוקולים שונים המשמשים לצורך זה. החל בדיווח חשבונאי, חברתי וסביבתי, הנקרא TRIPLE BOTTON LINE, או פרוטוקול של ה GRI או בדיווח בהתאם לדרישות מדדים לדיווח לאחריות חברתית תאגידית דוגמת מדד ארגון מעלה.
מהי תרבות ארגונית חזקה
תרבות ארגונית חזקה תומכת בפעילות הארגון תבוא לידי ביטוי מרמת העובד הזוטר ביותר המודע לרציונאל שמאחרוי עשייתו עד להחלטות שקבל אחרון המנהלים ומובנת לכל דירקטור בתאגיד. מודעות, ויכולת לקבל החלטות לאור האסטרטגיה של הארגון בהתאמה עם ערכי הארגון היא המפתח להצלחת הארגון.
מהם היתרונות של אחריות חברתית
בבחירה של התאגיד ברף התנהגות של מתן כבוד לאדם ולסביבה יש יתרון מסחרי לתאגיד, היתרון הוא ברווח הנגזר מיצירת ערך משותף שכן הדוחות הכספיים אינם יודעים למדוד “אמון של מחזיקי עניין בתאגיד”, “נאמנות עובדים” או “אטרקטיביות של מקום עבודה לשמירת הון אנושי”.
המחקר מראה שארגון המקדם באמת ובתמים אחריות חברתית, משפר את ביצועיו. ככל ששביעות הרצון של העבודים בו גדלה. שכר גבוה לא מתחרה בתחושת הסיפק ושביעות הרצון בארגון שבו העובדים מאמינים בדרכו הערכית.
חוסנו של הארגון בעיתות הצלחה ובעיתות משבר מותנה בנכונות עובדיו להיחלץ ולפעול לאתגרי הארגון. האמון בארגון הפועל באופן ערכי גדול יותר מאשר בארגון שנוהג באופן שאינו ערכי. אחריות חברתית מאפשרת גם צבירת מוניטין, וניהול סיכונים מושכל המאפשר לתאגיד לצלוח את האתגרים של פעילות מסחרית בשווקים המשתנים תדיר.
כיצד משלבים בין אחריות חברתית לעסקים
שילוב אחריות חברתית בפעילות התאגיד היא מהלך אסטרטגי, הבוחן כיצד תוכניות העבודה של התאגיד יאפשרו לו לפעול באופן ערכי כלפי כלל מחזיקי העניין שלו. יש תהליכים ארגוניים דוגמת דיאלוג מחזיקי עניין ודיון בנושאים מהותיים המאפשרים לתאגיד לבחון את פעילות הייצור ויצירת המוצר או מתן השירות ובהתאם לבנות תהליכי עבודה התומכים בהם.
מה החשיבות של אחריות חברתית תאגידית
אחד מהגורמים החשובים ליתרון התחרותי של התאגיד הוא האיכות והכמות של המשאבים הזמינים לתאגיד לאורך זמן. תאגיד המיישם ביומיום העסקי את הקוד הערכי ואחריות חברתית תאגידית, הוא תאגיד אטרקטיבי שמוצריו או השירות שהוא נותן נותנים ערך מוסף ללקוחות, להון האנושי והטאלנטים שיפעלו וישארו נאמנים לו. סביבת עבודה הוגנת המכבדת את האדם ואת כלל מחזיקי העניין תאפשר לארגון לשמור על עובדים בארגון, עובדים שייפעלו מתוך מוטיבציה להצלחת הארגון. המוניטין של התאגיד, כמקום שכדאי לעבוד בו, או כארגון חיובי התורם לקהילה, יכול לסייע ליחסי הגומלין שלו, ומעבר לכך, הוא עשוי יסייע בהעלאת ערך המוניטין של התאגיד בשורה התחתונה.
למה כדאי להעזר בחברה מקצועית ליישום אחריות חברתית
חברה מקצועית עם יידע מחקרי וניסיון בתחום אתיקה ארגונית והכרת הסוגיות השונות של אחריות חברתית תוכל ללוות את תהליכי שילוב האחריות החברתית עם הצרכים העסקיים.
תיעדוף של הטמעת אחריות חברתית בתהליכי עבודה דורשים תשומת לב ודיון שבו ייעוץ חברה מקצועית יכול להאיר צדדים שונים בתהליכים ולראות לעיתים באור חדש ויסייע בחדשנות לנוכח הצרכים ושיפור יכולות הארגון להתמודדות עם אתגריו.
שימוש בתהליכי דיאלוג עם מחזיקי עניין ו/או לבחינת הנושאים המהותיים לארגון, יאפשרו לו לבנות תהליך אסטרטגי מובנה במסגרת השגרות הארגוניות ויאפשר לארגון לבנות מערכת דיווח ומעקב פנימיים לשיפור פעילותו העסקית והחברתית. מערכת דיווח זו תאפשר גם לבנות דוח אחריות תאגידית.
במערכת המושגים של “יצירת ערך המשותף (Creating Shared Value)” מתקיימת זהות בשילוב הערכים שבין המטרות והערכים של התאגיד לבין הערכים החברתיים והסביבתיים שהוא יוצר. [Porter & Kramer, 2011]
מקורות
Michael E. Porter and Mark R. Kramer. “Creating Shared Value”. Harvard Business Review. JAN – FEB 2011.